מום לבבי, ASD

לצורך הבנת מומי לב, יש צורך להבין את התפקוד התקין של הלב. כדי להבין את המשל והנמשל, וההשוואה למסילת רכבת, תחנה מרכזית, ושתי תחנות משנה, נא לקרוא את התפקדו התקין של הלב, לפני מאמר זה.
 

אז אנחנו שוב בתחנת הרכבת המרכזית, שם יוצאות הרכבות לחיפה הצפונית, ובאר שבע הדרומית, שם מרכז העניינים.. בתחנה הזו יש שני טרמינלים נפרדים, טרמינל אחד בו עוברת המסילה דרומה, ובקרונות הרכבת שקי חול זהוב מחיפה, וטרמינל שני, בו עוברת המסילה לכיוון צפונה, ובקרונות הרכבת שקי צדפים שבורים ואבנים קטנות. שני הטרמינלים מופרדים בקיר גבוה מאוד (מ-א-ד) ללא כל חלון בקיר הזה. למעשה העוברים בטרמינל אחד, לא יודעים על כל פעילות בטרמינל השני. 
בכל טרמינל יש עמדת כניסה של הרכבת, הנקראת "עליה", ומעבר ממנה דרך מחסום (אשר נקרא "מסתם") אל אולם גדול (הנקרא "חדר"). מהאולם הרכבת ממשיכה במסלול דרך מחסום נוסף (הנקרא גם הוא "מסתם") אל עבר המשך המסלול שלה.

כל זה נכון כאשר תחנת הרכבת בנויה בצורה תקינה, עם האישורים המתאימים של משרד התחבורה... בפועל, אנחנו יודעים שזה לא ככה.  המקרה שלנו, יש פרצה גדולה בקיר שבין עמדות הכניסה של שני הטרמינלים.
בזמן שהרכבת מחיפה מגיעה לתחנה, ופוגשת את הרכבת מבאר שבע, שהגיעה בדיוק באותו זמן... הן נכנסות אל הטרמינל, כל אחת לטרמינל שלה, אל עמדת הכניסה, ה"עליה". במצב תקין, הן לא היו נפגשות אחת עם השניה כלל וכלל. אבל כאשר יש פרצה בקיר , שתי הרכבות רואות אחת את השניה. וזה מתכון לבלאגן... כי שקי חול זהוב שהגיעו מחיפה, עוברים מהרכבת המיועדת להגיע לבאר שבע, ומועמסים על הרכבת השניה, החוזרת לחיפה... איזה בזבוז נוראי של חומר? וגם של כוח עבודה שמוריד את השקים ומעמיס אותם בטעות על הרכבת החוזרת...  ולמה? פשוט כי יש חור בקיר בין שני הטרמינלים!

ולנמשל...


המום הנקרא ASD, שזה  ATRIAL SEPTAL DEFECT  הוא בעצם מצב בו קיים פתח  בין העליה הימנית לעליה השמאלית. מאחר והלב השמאלי עובד בלחצים גבוהים יותר (הוא מספק דם לכל אברי הגוף וצריך הרבה כוח לשלוח את הדם לאיזורים כל כך רחוקים), אזי חלק מהדם שעובר במסלול של העליה השמאלית, לא ממשיך אל החדר השמאלי והלאה אל כל הגוף, אלא נודד אל העליה הימנית... ומשם לחדר הימני, והוא חוזר שוב לריאות (מהן הוא בעצם הגיע לא מזמן).


בואו נדמיין שוב שאנחנו כדורית דם אדומה... בכיסנו חמצן, כי היינו עכשיו בריאות, ואנחנו המשכנו אל העליה השמאלית. מהעליה השמאלית אנחנו צריכים ללכת אל החדר השמאלי, ואל אבי העורקים, למסור את החמצן שבכיסינו לאברי הגוף... אך בשל הפתח שנמצא בין העליות השמאלית לימנית, אנחנו נודדים אל העליה הימנית, ומשם אל עורקי הריאה, ואל הריאות... אבל המסע הזה כל כך מיותר, כי בכיסנו יש חמצן... ומה נעשה עכשיו בריאות? נוסיף עוד חמצן לכיס??? זה מצב שהלב עובד על ריק (לוחץ על גז בנויוטרל), כי הוא עושה עבודה מיותרת, שלא מועילה לגוף...

כך גם המפקח על הרכבות... לא מתפקד טוב, אם חלק מהחול הזהוב שאמור להגיע מחיפה לבאר שבע, חוזר על הרכבת מבאר שבע לחיפה...

אז מה עושים כדי לתקן את המצב הזה?

בחלק מהמקרים, הפתח בין העליות קטן, ולא משמעותי, ולעיתים נסגר מעצמו, ודי רק להמתין בסבלנות לסגירה המיוחלת. במקרים אחרים יש צורך להתערב, ולתקן את הפתח שמחיצה הבין עלייתית, אחת מהשיטות היא צינתור, והכנסת התקן הדומה למטרייה אל הפתח, אשר חוסם את החור, וכך לא יתאפשר יותר לכדוריות האדומות מהמסלול השמאלי של הלב, לחרוג את המסלול הימני שלו.

בצנתור, הקרדיולוג מכניס בעזרת צנרת ארוכה את המטרייה הנ"ל דרך וריד  מהמפשעה, או מהיד. המטרייה הזו מקופלת בתוך צינוק דק, ואין כל בעיה להעביר אותה לאט לאט דרך הורידים עד לורידים הגדולים הנכנסים אל העליה הימנית של הלב. מהעליה הימנית, דרך הפגם בין מחיצת העליות, המטריה הזו נפתחת מצד אחד, וחלקה השני נפתח מהצד השני של המחיצה. והופ - המחיצה נסגרה. הלב עתה מתפקד רגיל, ולא ידלפו עוד כדוריות אדומות מהעליה השמאלית אל העליה הימנית... 

בתחנת הרכבת המרכזית בתל אביב, לא יועברו בטעות שקי חול מחיפה בחזרה אל הרכבת השניה, הנוסעת לחיפה... אלא יגיעו אל יעדם המתוכנן בבאר שבע, כמובן. 


לסרט המדגים את הכנסת ה"מטרייה" הזו, לינק ל youtube:  שימו לב, התסריט מתחים בעליה השמאלית, בתוכה החלק הראשון של המטריה נפתח. הצנתר נמשך אחורה, דרך הפגם המחיצתי בין העליות, אל העליה הימנית. בעליה הימנית נפתח החלק השני של המטריה. הפגם נסגר!