תפרחת חיתולים



תפרחת חיתולים (DIAPER RASH)
 
זה קורה בבתים הטובים ביותר, להורים הטובים ביותר, ולאלה ששומרים על ההגיינה של ילדיהם יומם וליל... וזה לא אומר שאתם הורים לא טובים אם לילד שלכם יש, אבוי... תפרחת חיתולים.
 
תפרחת החיתולים נחשבת "אב טיפוס" לדלקות עור שונות הנגרמות מחומר המגרה במגע ישיר את העור. החיתול אמנם שומר את הסביבה נקייה מהפרשות של התינוק אך  בד בבד, גורם להיווצרות סביבה לחה, ומגע ממושך בין עור התינוק להפרשותיו, דבר הגורם לתפרחת החיתולים (DIAPER RASH). העור הופך אדמומי, קשקשי, לעיתים עם פצעים, סדקים וכיבים. במקרים של תפרחת קשה - מזהמים שונים, החיים בשלום על עור גופינו ואינם מזיקים בדרך כלל, כדוגמת קנדידה אלביקנס (פטרייה) וחיידקי עור (סטפילוקוק, סטרפטוקוק) "מתיישבים" על העור הפגום ומובילים לזיהום משני.
הדרך הטובה ביותר לטפל בתפרחת החיתולים היא המניעה של הפריחה הזו. טיפול מניעתי יומיומי והקפדה על מספר הנחיות פשוטות, יכולים לחסוך את עוגמת הנפש של הילד והוריו מזיהום עורי שלא מגיב בקלות למשחות שונות..
 
הטיפול המניעתי:
  1. החלפה תדירה של חיתולים. המחשבה כי חיתולי בד עדיפים על חיתולים חד פעמיים במניעה של תפרחת חיתולים אינה נכונה. ידוע שיכולת הספיגה של חיתולים חד פעמיים טובה יותר, ובכך מונעת את המגע הממושך של ההפרשות עם העור. עם זאת, חיתולים חד פעמיים אוטמים יותר טוב ובכך מונעים מעור התינוק להתאוורר. בכל מקרה, החלפה תדירה של החיתולים יכולה להיות מספקת, ולמנוע מגע ממושך של העור עם ההפרשות המזיקות. כדאי להשתדל להחליף את החיתול מייד לאחר עשיית הצרכים.  
  2. לאחר כל החלפת חיתול רצוי למרוח משחה (פסטה, ואזלין, משחות על בסיס של אבץ), אשר מהווה בידוד בין העור להפרשות. לא להתקמצן בעובי המשחה... ככל שמרחנו יותר – נצליח לייצר מחסום חזק יותר בין ההפרשות לעור התינוק.
  3. באופן טבעי, אנו חושבים ששטיפה מרובה לאחר כל יציאה היא דבר מועיל, שיכול רק להגן על עור התינוק. בפועל – רצוי להימנע משטיפה מרובה של איזור הישבן, כי זה יכול להחמיר לסדקים ופריחה.
 
לעיתים, למרות כל מאמצינו, הישבן בכל זאת מגורה ותפרחת החיתולים מופיעה. זה לא הופך אותנו להורים לא טובים או מזניחים!  ממידע בספרות האמריקאית נמצא כי בכל זמן נתון כ 7-35% מהילדים סובלים מתפרחת חיתולים. עתה צריך "להגביר הילוך" ולהתמודד ב"כלי נשק" חזקים יותר כדי לטפל בתפרחת הכואבת.
 
טיפול:
  1. למנוע מגע של העור עם הפרשות בחיתול! כמו בטיפול המניעתי, נקפיד להחליף את החיתולים באופן תדיר, ולאפשר לתינוק כמה שיותר להסתובב חופשי ללא חיתול, עם עור חשוף לאויר. אפשר להשכיבו על מגבת במיטה ללא חיתול! ככל שניתן לו יותר "זמן אויר" העור יתרפא מהר יותר...
  2. למרוח בנדיבות משחות המכילות אבץ (יש משחות עם 40% אבץ, שלא דורשות מרשם רופא). אין מחקרים המצביעים על משחה אחת שטובה יותר מהשניה למרות שמסביב ישמעו עשרות דעות של השכנה / דודה / מכרה אשר ימליצו על המשחה הספציפית שהיא מכירה ושעזרה לה. בפועל, הדבר החשוב ביותר זו לא איזו משחה, אלא הכמות הנדיבה בה מורחים אותה!
  3. מרחנו, חשפנו, החלפנו אין ספור חיתולים ושום דבר לא קרה... מה עכשיו??? כנראה שאין שיפור משום שהעור מאוד דלקתי, ואולי המזהמים שצויינו לעיל (קנדידה, סטפילוקוק, סטרפטוקוק...) התיישבו על עור התינוק  ולא מאפשרים ריפוי. אין מנוס מביקור אצל רופא הילדים, כדי שיתבונן, וירשום טיפול מתאים, אם במשחה אנטי פטרייתית, או אנטיביוטיקה מקומית, או לעיתים במשחה סטרואידלית, למספר ימים. צריך לזכור שזהו טיפול לזמן מוגבל, ואין להתמיד בו מעבר לזמן אותו קבע הרופא.
 

לסיכום, על מה אני ממליץ?
  • החלפה תדירה של החיתול.
  • מריחה נדיבה (!) של משחות כדוגמת בייבי פסטה באופן יומיומי.
  • כאשר העור כבר מגורה – לחשוף את עור התינוק לאויר החופשי. כל המרבה במשך החשיפה - הרי זה משובח!
  • משחות על בסיס אבץ – מניסיוני האישי, דזטין היא משחה טובה מאוד! (אבל זה רק כי הדודה של השכנה שלי המליצה...).   
  • כשאין ברירה... המשחות שרופא ירשום יהיו כדוגמת "אגיסטן בייבי" (אנטי פטרייתי), הידרואגיסטן קרם (אנטי פטרייתי + סטרואידלי במשחה אחת) דרמקומבין (שילוב של אנטי פטרייתי, אנטיביוטיקה וסטרואידים במשחה אחת) ועוד.