מוות בעריסה - אפשר למנוע?



מוות בעריסה - האם אפשר למנוע?

כל לילה אותו טקס. את עוברת מחדר לחדר, מכסה את הגדולים, מסדרת את השמיכה ועוטפת אותם שוב, שלא יתקררו בלילה. נותנת נשיקת לילה טוב לכל אחד מהגוזלים שלך, ולוחשת חלומות נעימים, לילד שכבר נרדם מזמן. וכף, לפי סדר, מהילד הגדול ועד לקטן, את מתקרבת לעריסה של התינוק, ולרגע את נעצרת ומסתכלת.
הוא לא נושם.
את מחכה עוד שנייה עוקבת, ואת מרגישה את הלב שלך פועם מהר יותר.
הוא לא נושם.
את לא בטוחה. מדליקה את האור בחדר מהר, ושוב מסתכלת עליו, על הפנים שלו, שמה את ידך על הבטן שלו. מנענעת אותו קלות, תזוז כבר...
הוא לא נושם.
את מסתכלת על בית החזה שלו, ולא רואה כל תנועה של נשימה.
את כמעט מתעלפת ליד המיטה, הצילו! מה לעשות? 
ואז הוא מחייך חיוך מקסים מתוך חלום, ואת רואה שהוא זז טיפה, מגרגר משהו בשפת התינוקות שעוד לא הצלחת ללמוד, וחוזר לנשום.
הוא חי.
 
והטקס הזה קורה כל לילה.
את בודקת שהילד נושם. כאילו כל נשימה ונשימה איננה מובנית וברורה. ורק כשהוא ער, את נרגעת. ברכת "שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך" מקבלת משמעות עמוקה פתאום.

 
@ @ @

 
 מוות בעריסה הוא מוות פתאומי ובלתי צפוי של תינוק עד גיל שנה, כאשר השכיחות גדולה יותר בגילאים שבין חודשיים ל 4 חודשים. הפחד ממוות בעריסה מלווה הורים רבים. כולנו שמענו שזה קרה במשפחה זו או אחרת, שפתאום מצאו את הילד במיטה ללא רוח חיים, לא עלינו. הפחד מהלא ידוע ומהמקריות בדבר, ומחוסר היכולת שלנו לזהות ולעזור גורמים לנו לחרדה יומיומית, וללילות נטולי שינה, עם בדיקות חוזרות ונשנות מעל עריסת הילד.
 
נכון לכתיבת שורות אלו, לא נמצא הגורם למוות בעריסה. מחקרים רבים ניסו לבודד את הגורם למוות בעריסה, ללא הצלחה יתירה... על "ספסל הנאשמים" נמצאים חשודים רבים מדי... בעיות גנטיות?מחלות זיהומיות? בעיות בקורדינציה של שרירי הנשימה?  הפרעות נוירולוגיות? מומים אנטומיים? גורמים מכאניים המפריעים לילד לנשום? וכשיש הרבה חשודים... בד"כ לא מוצאים את האשם האמיתי.
 
השאלה היחידה שנשארת עומדת על הפרק – האם יש ביכולתנו לעשות משהו כדי למנוע את מקרה המוות הפתאומי הזה? האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (ה American Academy of Pediatric) כבר לפני כ 20 שנה יצאה בהכרזה שיש משמעות לדרך השכיבה של הילד (בקמפיין שהשתמש בכפל המשמעות המילולי Back to Sleep"" =בחזרה לישון, וכן שינה על הגב).
יהיו שיטענו ש"פעם המליצו על הגב, אחר כך על הבטן, ואחר כך אמרו על הצד... ושוב על הבטן... וזה נראה שהכל אופנה חולפת", אך נכון להיום,  הדעה השלטת מזה  עשרים שנה היא ששכיבה על הגב מגנה מפני מוות בעריסה. מאז שנתקבלו ההמלצות הללו בארצות הברית, הייתה ירידה משמעותית במקרי מוות בעריסה. אין סכנה להחנקות במצב של שכיבה על הגב (למרות שרוב האמהות חושבות שדווקא כך מסוכן יותר).


גורם סביבתי נוסף שנמצא קשור למוות בעריסה הוא עישון בסביבתו של התינוק. כמובן עישון מזיק גם להורה המעשן, אך על נזקי העישון – אכתוב בפעם אחרת. כמובן שעישון במרפסת או בחוץ עדיין נחשב עישון, כי הריח של הטבק נדבק בבגדים ובעור הגוף, אליהם התינוק נחשף!

הורים מוזהרים שלא לישון יחד עם התינוק באותה מיטה, מחשש שבזמן שינה עלולים ההורים למחוץ את הילד, לחסום את דרכי הנשימה שלו, בלי משים. מאותה סיבה, יש להימנע מלהניח ליד התינוק בובות בד, שמיכות או כריות אשר יכולות לחסום את אפו. רצוי להשכיב את הילד על מזרן ולא רך.
לאחרונה נמצא כי יש יתרון משמעותי לשימוש במוצץ במניעת מוות בעריסה. אמהות החוששות שמציצת המוצץ תפגע בהסתגלות תינוקן להנקה, יכולות לתת את המוצץ לתינוק לאחר גיל חודש, שזו תקופה מספקת לביסוס הנקה טובה.

רצוי לשמור על סביבה נעימה לילד, כדאי להימנע מלחמם את החדר יותר מדי (רצוי שטמפרטורת החדר תהיה סביב 22 מעלות), לא להלביש את התינוק בשכבות מרובות של בגדים. דבר נוסף שנמצא מגן מפני מוות בעריסה הוא  מאוורר בחדר הנותן זרימה של אויר.

יש מכשירים רבים המוצעים להורים המודאגים, שמניחים מתחת למזרן, לצורך ניטור הנשימות של התינוק, או כאלה אשר מחוברים לבית החזה, ומנטרים את קצב הלב. בספרות הרפואית לא נמצאה הוכחה כי הניטורים הללו מסוגלים למנוע מוות בעריסה.
לסיום, הדרך הטובה ביותר להגן על תינוקנו מפני מוות בעריסה – זה לשפר את התנאים הסביבתיים שלו, את העריסה בה הוא ישן, אוורור החדר בו התינוק נמצא, והכי חשוב – השכבה על הגב!
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה