דלקת אזנים

       דלקת אוזניים תיכונה
 

דלקת אוזניים יכולה להתבטא בחום, אי שקט, הקאות, כאב מקומי. הכאב בעיקר בשעות הלילה. לעיתים קרובות, דלקת אוזניים באה לאחר מחלה ויראלית של דרכי אויר עליונות (נזלת, צינון).
בבדיקת האוזניים (באוטוסקופ) הרופא יתרשם מאוד, עכירות ובלט של התופית.
 
טיפול – אנטיביוטיקה, כן או לא?
המהלך הטבעי של דלקת אוזניים חריפה  מחדד את שאלת הצורך במתן טיפול אנטיביוטי.  מהלך זה מראה שיפור ספונטני של הדלקת בחלק גדול של החולים ללא כל טיפול. מאידך, נמצא כי יש יתרונות בטיפול אנטיביוטי במניעת מסטואידיטיס (סיבוך נדיר מאוד!). החיסרון של האנטיביוטיקה הוא, כמובן, הגברת יציבות החיידקים לאנטיביוטיקה.
 
ה"שיטה ההולנדית" – טיפול מושהה:
לאור היעדר עדות חזקה ליעילות טיפול אנטיביוטי בדלקת אזניים חריפה, פותחה שיטת הטיפול המושהה בהולנד בשנת 1990. עקרונות הגישה:
 
ילדים מעל גיל 2 שנים
תינוק בין חצי שנה ל 2 שנים
·        טיפול להקלת התסמינים בלבד בשלושת הימים הראשונים,  טיפול זה כולל אנלגטיקה ל 3 ימים (אקמול ו/או טיפות אוזניים להקלה על כאבים, כדוגמת אוטידין או אנסטטיק).
·        אין צורך לטפל בדלקת אוזניים שבה ארעה התנקבות של התופית והחלה הפרשה,  אלא אם כן ההפרשה נמשכת מעל 14 יום. יש לטפל במי-חמצן 3%.
·        הטיפול ביממה הראשונה הוא טיפול להקלת התסמינים בלבד, אך דורש מעקב רופא. במקרה שאין שיפור יש לעבור לטיפול אנטיביוטי פומי.  
·        במקרים מסויימים (ילד חולה מאוד, כשל חיסוני וכד') , יותחל מייד טיפול אנטיביוטי פומי
 
      במקרה של כשלון הטיפול המושהה – מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי פומי.



 


מידע מתוך פירסומי ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית 2010 
דלקת אוזן תיכונה נחשבת בד"כ סיבוך חיידקי הנגרם בעקות מחלה נגיפית של דרכי הנשימה העליונות. לנגיפים חלק חשוב בפתוגנזה של דלקות אלה. על ידי שיבוש מנגנוני ההגנה של הרירית ושיבוש תפקוד החצוצרה, ובעקבות זאת פלישת חיידקים...
המהלך הטבעי של דלקת אוזניים תיכונה מחדד את שאלה הצורך במתן טיפול אנטיביוטי. מהלך זה מראה שיפור ספונטני של הדלקת בחלק גדול של החולים, ללא כל טיפול. יחד עם זאת, נמצא שהבראה מדלקת האוזן התיכונה קשורה ישירות לעיקור יעיל של הנוזל בה. אישור לתופעה של שיפור עצמוני של דלקת אוזניים תיכונה חריפה ניתן גם מבדיקת ההשפעה של אנטיביוטיקה מול השפעת האינבו. בעבודות רבות ובניתוח מבוסס ראיות (EBM) נמצא לטיפול האנטיביוטי תפקיד מזערי בהקלת הסימפטומים לעומת אינבו ושייתכן ולטיפול אנטיביוטי יהיה יתרון בולט יותר על פני האינבו בהקטנת הסיכוי למסטואידיטיס (זיהום בעצם שמאחורי  האוזן), אך זאת באוכלוסיות בהן סיבוך זה שכיח...
החיסרון העיקרי בטיפול האנטיביוטי הוא הגברת יציבות החיידקים הנגרמת עקב טיפולים מרובים. בשנים האחרונות נצפתה בישראל עלייה בעימוד פנאומוקוק והמופילוז אינפלואנזה לתכשירי בטא-לקטם מקרולידים...
 
שיטת הטיפול המושהה
לאור העדר עדות חזקה ב EBM לטיפול אנטיביוטי בדלקת אוזניים חריפה, פותחה שיטת הטיפול האנטיביוטי המושהה:
עקרונות הגישה הם:
לילדים מעל גיל שנתיים עם דלקת אוזניים חריפה ניתן טיפול להקלת התסמינים בלבד ב 3 ימים הראשונים למחלה, טיפול זה כולל מתן אקמול עם או בלי טיפות אף. אם התסמינים (חום, כאבים) נמשכים מעבר ל 3 ימים, יש צורך בהערכה מחדש על ידי רופא, ואז ניתנת האפשרות לטיפול על ידי מוקסיפן ל 7 ימים.
אין צורך לטפל בדלקת אוזניים שבה ארעה התנקבות של התופית והחלה הפרשה, אלא אם כן ההפרשה נמשכת מעל 14 יום.
בתינוקות בגילאי חצי שנה עד שנתיים הטיפול ביממה הראשונה הוא טיפול להקלת התסמינים בלבד, ומחייב, בכל מקרה, קשר עם הרופא, טלפוני או ביקור במרפאה, לאחר 24 שעות. אם התרשמות הרופא במעקב הזה היא שאין שיפור, הרופא יכול להתחיל טיפול אנטיביוטי מיד, או להמתין  עוד 24 שעות. הפנייה לרופא אא"ג מוצעת אם התינוקות בקבוצת גיל זו נראים חולים או שאינם משתפרים קלינית לאחר 24 שעות של שטיפול אנטיביוטי.