viral infection

שוב וירוס???
 
 
"שלום דוקטור... שוב באנו. כבר לא נעים לי לבוא, אבל נחמי שוב חולה". אמא של נחמי נכנסת לאיטה למרפאה בעוד נחמי רצה מדלת הכניסה אל הצעצועים שמתחת למיטת הבדיקה, מפזרת את הקוביות ובונה מגדל צבעוני.
אני מתבונן במחשב בזמן שאמא של נחמי נוזפת בחיוך בקטנטונת. במסך לפני רצות האבחנות הרפואיות של נחמי מביקוריה הקודמים: התקררות, הצטננות, שפעת, דלקת אזניים חריפה, שוב הצטננות, פריחה ויראלית...
"בואי תספרי לי מה קרה" אני מבקש.
"נחמי שוב עם נזלת, וכל הלילה היא השתעלה, לא נתנה לנו לישון לרגע". בינתיים נחמי מתקרבת בסקרנות אל המהדק והדפים שעל השולחן, מושכת את הציוד המשרדי מהשולחן ומתחילה לצייר. את המהדק הצלחתי לתפוס בשניה האחרונה, בכל זאת... מסוכן.

"תגיד לי דוקטור, איך זה שהיא חולה כל הזמן??? אולי צריך לעשות בדיקות דם?".
 בעוד אני בודק את נחמי, מאזין לריאות, מתבונן בלוע ובאזניים... מגשש ומחפש בבטן... אני חושב לעצמי שלו רק אמא של נחמי הייתה כאן לפני 5 דקות, היא היתה שומעת את אמא של שמואל שואלת "למה שמואל שלי תמיד חולה, ואיך זה שרק הוא נדבק כל הזמן", ואני גם יודע שברגע שנחמי תצא עם אמא שלה מהמרפאה, תיכנס אמא של גיטי, ותכריז שהפעם זה באמת מוגזם – יש לה חום בפעם השלישית בחורף הזה... ולמה רק  גיטי שלה נדבקת מכל נגיף?
 
@ @ @
 
האם יש מקום לדאגה כאשר הילד שלנו חולה שוב  ושוב  ושוב... ומתי זה כבר עובר את הקו הדק שבין "הילד בריא בסך הכל, אבל תפס שוב וירוס" למצב בו באמת יש בעיה במערכת החיסון של הילד?
 
ילדים בונים את מערכת החיסון שלהם דרך מפגשים עם וירוסים וחיידקים. בכל פעם, כאשר הילד נדבק מוירוס או מחיידק, מתעוררת המערכת החיסונית, ומנסה לעזור לילדנו להילחם.
אחד ממנגנוני ההגנה הבסיסיים ביותר הוא עליית חום הגוף. עליית חום הגוף לא נגרמת כחלק מפעילותו של החיידק או הוירוס בגופנו, אלא זו תגובה של גופנו לנוכחות של מזהם התוקף אותנו.  ע"י עליית חום הגוף, אנחנו מנסים לפגוע ביכולתם של הנגיפים שתקפו אותנו להתרבות ולהתפשט בגופנו. בדרך זו אנו מונעים מהם לייצר את חלבוניהם ורעליהם ההרסניים. במלחמתנו עם הנגיפים, אנחנו מייצרים נזלת וכיח, שהם בעצם הפרשות דלקתיות שגופנו מייצר כדי להפריע ולסלק את הוירוסים ממערכת הנשימה. וכך גם השיעול, המאפשר לריאות שלנו להתנקות, ולסלק מתוכן את הוירוסים שהתיישבו במערכת הנשימה.  גם מערכת העיכול יודעת להתמודד עם מזהמים החודרים אליה. השלשול וההקאות הנגרמים בשל הוירוסים או החיידקים אשר פוגעים במערכת העיכול, מהווים גם גורם מגן, כי בדרך זו מערכת העיכול מפנה את המזהם מתוכה. כל אלה הם כלי הנשק של הגוף שלנו להתמודד עם מזהמים מאיימים.
אמא של נחמי, גיטי ושמואל פונות אל רופא הילדים מתוך מצוקה,  איך להילחם בחום? בנזלת? בשיעול? איך נעצור את השלשול? את ההקאות?  והן מחפשות את התרופות המתאימות לצורך הורדת חום, הפסקת שלשול, מכייחות, מייבשות נזלת ועוד...- לעיתים נראה שכל מאמצינו מופנים בטעות למלחמה במנגנוני ההגנה של הגוף של ילדינו ולא במזהם עצמו.
למה להילחם מלחמת חורמה במנגנוני הגנה אלה? בדומה להם מתפקדים גם הריסים המגנים על העיניים, העור - המגן על אברי הגוף ושערות האף, אשר מגנים מפני הנגיפים המאיימים להיכנס לגופנו בזמן נשימה.  האם מישהו היה מעלה על דעתו לפנות לרופא ולהגיד – דוקטור, תעזור לילד שלי נגד ריסי העיניים??? אנחנו רוצים תרופה נגד שערות האף!

מתי בכל זאת ניתן טיפול נגד חום? נגד שיעול? נגד נזלת? יש להציע טיפול נגד מנגנוני ההגנה של גופנו רק כאשר הילד סובל מהם. נחמי, לדוגמא, עם חום 39 רצה במרפאה, משחקת בקוביות, מציירת על דף, החום לא בהכרח מפריע לה. אין סיבה להעיר ילד חולה משנתו, רק כדי למדוד לו חום כדי להוריד את החום... הרי החום לא מפריע לו לשינה. הטיפול בתרופות להורדת חום הוא רק כאשר הילד סובל מהחום. וגם אז, אין צורך להילחם מלחמת חורמה בחום עד להורדתו אל מתחת ל 38 מעלות. די בכך שהילד מרגיש יותר טוב, גם אם עדיין נשאר לו חום, אין צורך להוסיף עוד תרופה להורדת החום, במטרה להגיע לטמפרטורה מתחת 38.
כך גם לגבי מנגנוני ההגנה האחרים, אין צורך להילחם בהם... אפשר לעזור לילד להתמודד מולם, רק אם הסבל שלו מהם משמעותי ביותר.
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
1.
סיפור מהחיים
14/04/11 13:03
מאת: איתן
נחמי, גיטי, שמואל...
אפשר לחשוב שאתה עובד בבני ברק... (-;