ADHD להורים - כיצד מאבחנים?

קריטריונים לאבחנה של ADHD
(הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות)
(מתוך הרצאה של ד"ר איריס מנור בפני רופאי ילדים בקורס
לאבחון הפרעות קשב וריכוז מטעם משרד הבריאות)

אבחנה של הפרעת קשב וריכוז היא קלינית, ונקבעת לפי הקריטריונים המופיעים בספר האבחנות הפסיכיאטרי, הקרוי DSM4 (המהודרה המעודכנת)... בקרוב יצא ה DSM5.

לפי ה DSM4:

בשלב הראשון יש למלא אחר 4 דרישות יסוד. ובהמשך - יש לסמן "וי" בשתי קבוצות קריטריונים (הראשונה: קשב וריכוז והשניה: אימפולסיביות והיפראקטיביות). יש צורך ב 6 מתוך 9 קריטריונים בקבוצה אחת לפחות לצורך אבחנה.

4 דרישות יסוד:
1. חייבת להיות מצוקה. המצוקה לא חייבת להיות מצוקת לימודים. ברוב המקרים וברוב הילדים היא לא תהיה לימודית. היא תהיה רגשית, חברתית, התנהגותית, לימודית (אחת מ 4). המצוקה העיקרית היא רגשית!!! לא לימודית. יש לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז דימוי עצמי נמוך וביקורתיות רבה. ולכן האמירה ש"הוא עדיין מסתדר בבי"ס, ולא צריך תרופות" היא מיותרת ולא נכונה, ו"מקטינה" את הבעייתיות האמיתית והמצוקה בה מצוי ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז.

2. חלק מהמאפיינים צריכים להופיע לפני גיל 7 שנים (במבוגרים מציינים גיל 10 או 12... כי לא זוכרים). [עידכון ב DSM5, הקריטריונים צריכים להופיע לפני גיל 12 שנים].

3. יש לראות את המצוקה ב 2 מסגרות. בילדים יש בי"ס ובית. במבוגרים – בעייתי יותר, לעיתים מבקשים לשמוע את דעת בן הזוג. קשה יותר להשיג את זה. חשוב לדעת אם ההפרעה שהילד סובל ממנה מטרידה אותו בשני מקומות בהם הוא נמצא. לעיתים רק המורה בי"ס תתלונן שהילד לא קשוב או מרוכז, בעוד שבבית תפקודו תקין לחלוטין. דבר זה יכול לרמוז על בעיתיות דוקא בהתמודדות של הילד עם המורה, אולי בלקות למידה, דבר שעלול להפריע בבי"ס ולא בבית.

4. לשלול הפרעות בציר ה PDD והפרעות פסיכוטיות. דרישה בסיסית זו יורדת לאט מדרישות החובה לצורך אבחון. היום ידוע שהציר של ה PDD רחב הרבה יותר, הציר האוטיסטי הוא רחב מאוד. הפרעות קלות (NOS) ואספרגר מתפקששים בגיל מבוגר יותר. להרבה מהציר האוטיסטי (כ 80%) יש להם הפרעות קשב וריכוז. מחלות פסיכוטיות, כמו מניה דיפרסיה, אשר רואים שיש להם קשר ל ADHD, וניתן לראות שיש יותר פיתוח של מניה דיפרסיה אצל אנשים עם הפרעת קשב לא מטופלת. הטיפול הוא ב 2 המחלות, כלומר גם בבעיה הבי פולארית + ADHD. הטיפול הוא קודם כל לאזן את הבעיה הביפולרית, ואח"כ גם טיפול ב ADHD, בריטלין. עתה מדברים על כך שהטיפול בריטלין הוא מהווה טיפול מונע כדי לא ליפול למניה דיפרסיה. עדיין אין מידע ברור על בעיות סכיזופרניות ו ADHD. גם בחולים פסיכוטיים אשר מטופלים בקונצרטה, נמצא שהם יותר מיוצבים ופחות גולשים לפסיכוזה.

הריטלין קושר את הרצפטורים שעושים את הre-uptake של הדופמין בחזרה לתא הפרהסינפטי. וזה פועל בעיקר על מערכת הדופמין. יש לציין שנותנים ריטלין לילדים שסובלים מטיקים (כולל טורט). ההמלצה היא קודם כל לטפל בהפרעת הקשב... הטיפול יוריד את הסטרס והעייפות, וזה יוריד את הטיקים. כמו"כ, הפרעת קשב יותר מסוכנת מטורט, כי היא גורמת לבעיות חמורות.

הקריטריונים:

9 קריטריונים בקבוצת הקשב:

רתיעה מכל מאמץ מנטלי שדורש קשב – "צריך להילחם איתו חצי שעה כדי להכין 5 דקות שיעורי בית", קשה להביא את הילד לעשות שיעורי בית. איך הולך לעשות שיעורי בית??? – כמה זמן זה לוקח להושיב אותו להכין שיעורי בית.
טווח קשב קצר – כמה זמן לאחר שהוא מתחיל לשבת לעשות שיעורי בית הוא מתחיל לנדוד במחשבה שלו... גלישות לנושאים אחרים, שצריך להחזיר אותו לנושא הראשי.
כמה קל להסיח אותו. רעש/גירוי/מחשבות של הילד אשר גורמות להסיח את עצמו והאם המחשבות של עצמו מפריעות לו. כל גירוי מפריע לי...
שכחנות של פרטים קטנים. לילדים האלה יש זיכרון מושלם של סיפור ותמונה. אבל אם לא מדובר בסיפור או תמונה, כמו נוסחה/תאריכים, working memory – הם שוכחים.
נטיה לאבד דברים.
קושי בסדר ואירגון – לסדר תיק לבי"ס. איך הילד מסדר את התיק? הוא צריך את המערכת מול העיניים? האם הוא זוכר לבד? או צריך רשימה לזה?
"המרחות"- מהרגע שהילד קם בבוקר עד שהוא מגיע לבי"ס... האם יש אלף דברים בסביבה. היכולת לסיים מטלה... היכולת להשלים.
טעויות של חוסר תשומת לב לא לקרוא את השאלה של הסוף, לטעות בין חיבור וחיסור, לפספס שאלה... הילדים האלה מצטיינים בדברים מאוד מסובכים, אבל נופלים בקלים מאוד... ואז יש בושה "איך זה שילד חכם כמוך עושה משהו טיפשי"... ילד כזה יכול להיתקל בעמוד בזמן הליכה... קורים לו דברים לא צפויים... וידוע ש"עדיף להיות רשע מטיפש", כדי לא להחשב לטיפש, הם אומרים שהם עשו את זה בכוונה. ולכן הילדים האלה פשוט משקרים... ומודים ב"באמת לא הסתכלתי... " וכו'... ילדים אלה מגיעים בסופו של דבר למערכות של שקרים, כי הם יודעים שאף אחד לא יאמין להם לאמת.
לא שומע כאשר מדברים אליו. בעיקר מול מחשב או טלוויזיה. בשל כך יש צורך לדבר משפט קצר וברור, ולא ארוך.

9 קריטריונים של אימפולסיביות והיפראקטיביות:

תזוזתיות (קורה בישיבה) – ילדים אלה עושים פעילות כל הזמן. בנות עושות את זה בצורה שלא נרגיש. לבנות יש בשלות סביבתית מהירה יותר. בנות עושות את התזזיתיות מתחת לשולחן, משחקות עם האצבעות, קצות האצבעות. הבנות הדתיות סורגות... והבנות מודעות לזה... הן עושות תנועות קטנות.
ילדים שקמים כל הזמן מעבר לצפוי (לא כל הזמן, בולט יותר) – קמים לשירותים כל הזמן, קמים למלא את הבקבוק במים. בגיל מאוחר יותר הם אלה שמכינים את הקפה לכולם בישיבות... אלה אנשים שתמיד קמים, ויש להם סיבה טובה לקום...
נדיר: ילד לא מפסיק לזוז. (שפן של אנרג'ייזר). אלה ילדים עם קשיי ויסות הכי גדולים. ילד מגיל 5 בבוקר קם וזז ורץ, פעם בשבועיים מגיע למיון... הדבר הכי קשה הוא חוסר האונים של ההורים, עייפים, מרוטים, לילד קורה כל הזמן דברים לא טובים, ועוד כולם מאשימים את ההורים. זהו helplessness. זה דבר שגורם להרבה כעס, ואולי בסוף לשנאה... הילד הופך את ההורה ל"מפלצת", מרגיש שהוא כועס על הילד...
נטיה לסיכונים וריגושים.
דברנות – ככה אפשר לזהות את המוריש המאושר... זה שהגנטיקה ממנו. לפעמים ההורה מכין רשימה ארוכה, אומרים שוב דברים שנאמרו, רשימות ארוכות. והביעה היא שיש הורה דברן (ADHD) עם ילד שלא מקשיב... ובהדרכת הורים מלמדים את ההורה לדבר קצר.
רעש רקע – זמזומים, להשמיע רעש עם האצבעות. לא יודע להיות בשקט בפעילות פנאי. זה קורה בעיקר כאשר הם רוצים להתרכז... וזה מפריע לילד שיושב לידם, ואז אף אחד לא רוצה לשבת לידם. ושוב, כאשר יש אמא וילד... אחד מרעיש והשני לא מצליח להתרכז... זה מפריע אחד לשני... לעיתים ילד עושה שיעורים עם מוזיקה וטלוויזיה – כי זה עוזר להם... בפועל אסור להפריע לילד... ההורים מייחסים לילדים את הפעילות שלהם (טלויזיה, מוזיקה...) לאיזה רוע בילד, שלא קיים בו, כי זו דרכו להתמודד עם בעיית הקשב שלו.
לא יכול לעמוד בתור – הישראלי הממוצע. אנשים אלה באמת סובלים מתור... הם לא ילכו לסרט כי יש תור, הם לא יעמדו בתור במכולת, ויוותרו על חלב. הם מעדיפים לעשות הכל על הקצה... כמו בנהיגה, כי זה הופך את הנהיגה ליותר מעניינית, ולכן הם יותר מרוכזים.
קוטע אחרים באמצע המשפט. הם לא מרגישים שמישהו אחר מדבר... הילד אומר את זה מייד את מה שהוא רוצה לומר, והוא יגיד את זה עכשיו, כשהוא נזכר. ההורים מנסים לחנך את הילדים "תדבר אח"כ", ואז הילד שוכח, ואז כועסים עליו שהוא לא אמר כי הוא שכח, ואיך הוא שכח דבר חשוב???
מציקנות - ילד שיוצא מהכיתה נוגע לכולם בראש... או מציק במילים. הילדים האלה מעצבנים את כולם מאוד... בבית הספר, הילדים האחרים מתחילים לריב אחד עם השני, ואז אין לו חברים... עם הילדים האלה – הרבה ילדים מתחילים איתם. והמורה אומרת לו "אתה אשם, אתה התחלת!", ואז הילד מבין שהמורה או מטומטמת, או שהיא נגדו... ואז מבינים שמבוגרים לא מבינים כלום, מעירים להם על הכל.. ולאט לאט מפתחים תחושה שהעולם נגדם, ומפתחים הפרעת אישיות מרדנית.

לאבחון - צור קשר!

אבחון הפרעת קשב וריכוז
במרפאתו של ד"ר אבישי קרן, מומחה ברפואת ילדים, מוסמך משרד הבריאות באבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז בילדים.

בית רופאים בבני ברק (חזון איש 56) קלינ יקה בבמושב צפריה (התאנה 248).
מרפאת בני ברק נמצאת בסמיכות לגבעת שמואל, רמת גן, גבעתיים, פתח תקוה, והמרפאה בצפריה בסמיכות לכפר חב"ד, אחיעזר, יגל, חמד, משמר השבעה ובית דגן, יהוד, אור יהודה, קרית אונו, ראשון לציון